נכון, זו סיסמת היסוד של ש”ס, אך הכוונה שלי בשימוש בה שונה לגמרי. בחודשים האחרונים יצא לי לשמוע לא מעט רוכבי מסטרס המתרפקים על העבר ונזכרים בערגה בתחרויות XC בהן עמדו על קו הזינוק עשרות רבות של רוכבים. כאשר מסתכלים על זינוק מקצה המסטרס בתחרויות האחרונות כל שנותר הוא להתבייש במספר הרוכבים הזעום שגם נגר ביש גדא יכול לספור אותם על אצבעות ידיו. אני מודה כי לפני שמונה שנים חשבתי כי נכון יהיה לשים את הדור הצעיר במרכז וייסדתי את הליגה למצויינות לילדים ונוער ובמקביל הפסקתי לארגן תחרויות XC לרוכבי מסטרס. התוצאה, נכון להיום, גילם של רוב המשתתפים בתחרויות נמוך מ 18 שנה.
השנה, החלטתי כי במסגרת אליפות ישראל באופני הרים אשר תערך ב 17/7 בחניון בית היערן שבכרמל מקצה המסטרס יתחרה על מסלול המיועד אך ורק לו, ללא קדטים וללא ילדים. אני מקווה שהמהלך יגרום לרוכבי מסטרס רבים להירשם ולהתחרות וחושש מהעליבות של קו זינוק שקוף, כזה שאפשר לראות דרכו את האיצטרובל שנח על הקרקע 3 מטר מאחור.
חברים, המסלול אינו קל פיזית והוגן טכנית. כזה שלאחר כמה אימונים נראה פשוט לביצוע זורם וכייפי. אני מבקש שתשתפו פוסט זה, תתארגנו על עצמכם ועל חבריכם ותגיעו להשתתף, לא בשביל הפודיום אלא למען האתגר האישי וכבוד לספורט שאתם ואני אוהבים.
אני מאמין היום כפי שהאמנתי לפני 18 שנה כשהקמתי את מסטרס חיפה כי היציבות והעוצמה של הענף מבוססת על רוכבים מבוגרים שכבר מזמן ויתרו על השאיפה האולימפית.
